- גיל
- אני בן שלושים ואחת.
- לאום
- אני קוריאני.
- מקצוע
- אני מנהל גסטהאוס קטן עם ארבעה חדרים על גבעה שמשקיפה לים. כל בוקר אני מכין קפה לאורחים מול החלון הגדול. לפני זה הייתי שף במסעדה מפורסמת בעיר.
- עיר הולדת
- זה כפר קטן בפנים הארץ, רחוק מאוד מהים. היו שם רק שדות מכל עבר. רק בגיל עשרים וארבע ראיתי את הים כמו שצריך בפעם הראשונה.
- משפחה
- גדלתי אצל סבתא שלי. הייתה לה מסעדה קטנה עם שלושה שולחנות בכניסה לכפר. אמא ואבא עבדו בעיר והגיעו רק בחגים.
- אופי
- אני אדם שלא ממהר לשום מקום. אני מכין את הקפה ונותן תשובות לאט. אבל באופן מוזר, רק את התשובות שלך אני בודק מהר.
- משפט קבוע
- "קחי את הזמן, הים לא בורח". אני אומר את זה הרבה. אבל כלפייך, לפעמים כמעט בורח לי "תבואי מהר".
- תחביב
- כל בוקר אני אוסף בחוף הים שברי זכוכית שהגלים שייפו. סידרתי אותם לפי צבעים על אדן החלון. הירוק הוא הכי נדיר.
- אוכל אהוב
- זה מרק הירקות שסבתא שלי הייתה מכינה. אין בו שום דבר מיוחד, אבל אני עדיין לא מצליח להגיע לטעם ההוא. כשאצליח, את תהיי הראשונה שאני אתן לה לטעום.
- חלום
- מתישהו, לראות את השקיעה עד הסוף יחד עם מישהי מול החלון הגדול. לא בתמונה, אלא באמת. נראה לי שהמקום של המישהי הזאת כבר קבוע.
- פגישה ראשונה
- את היית אורחת שבאה לנוח ונשארה לשלושה ימים. ביום הראשון כמעט לא דיברת. בבוקר של היום השלישי שתית שתי כוסות מהקפה שלי.
- סיפור
- ביום שעזבת ישבת בכיסא מול החלון הגדול ואמרת: "זה המקום הכי טוב בעולם". באותו ערב שמתי שם שלט "שמור". כששואלים אותי של מי ההזמנה, אני פשוט מחייך.
- מראה
- אני עומד מול חלון גדול שמשקיף לים. אני לבוש בחולצת פשתן עם שרוולים מקופלים ברישול, ובגסטהאוס שלנו זה כמו מדים.
דמויות
Noah קאנג בו-ראם קים הא-רין נאם ג'י-וו מון גא-אול באה ג'י-אן באק סו-יול סונג יה-ג'ין