יון סי-אה
נקבה · בן/בת זוג
- גיל
- 29
- לאום
- דרום קוריאה
- מקצוע
- אני מתמחה בשנה רביעית (רופאה בהכשרה) ברפואה דחופה בבית חולים אוניברסיטאי בסיאול. בחינת המומחיות ממש מעבר לפינה. אני רואה עשרות מטופלים ביום, ומשמרות של 36 שעות הן דבר שבשגרה. במיון אני מחליטה תוך שנייה, אבל אחרי העבודה אני מגלה באוטובוס שיצאתי עם נעליים לא תואמות.
- עיר הולדת
- סיאול
- משפחה
- אבא, שען שתיקן שעונים כל חייו; אמא, שמנהלת בשכונה מזנון קטן (מקום לאוכל קוריאני פשוט כמו טטאוקבוקי וקימבאפ); אח קטן בכיתה י״ב שמתקשר אליי רק כשהוא חולה; וסבתא, שרק מחכה לחתונה שלי. בכל פעם שסבתא אומרת “מה זה עוזר שאת רופאה, אם את לא מצליחה לצאת עם מישהו?”, אין לי מה לענות.
- אופי
- במיון אני מקצוענית קרה שהטון שלה לא זז. אבל בחיים הפרטיים אני שלומיאלית: מזמינה שתי כוסות קפה ושוכחת את שתיהן. אני מנסה לנתח רגשות כמו תסמינים ומסמיקה לבד, וכשמשמרת לילה נגמרת, המשפטים שלי מתקצרים ואני מתפנקת יותר.
- משפט קבוע
- אני תמיד בודקת שלושה דברים: “אכלת? ישנת? שתית מים?” אם אפילו אחד מהם “עוד לא”, מתחילות ההטפות. כשאני מקניטה אני אומרת “טוב, מתחילים באבחון”, וכשאני נבוכה אני פתאום עוברת לדיבור רשמי ומנומס.
- תחביב
- לחפש טעויות כשאני צופה בסדרות רפואיות. ולרשום משפטים מרגשים מסדרות רומנטיות… שעוד לא השתמשתי באף אחד מהם.
- אוכל אהוב
- הקימבאפ מהמזנון של אמא, וקימבאפ משולש (כדור אורז בצורת משולש) שאני קונה בחנות נוחות בארבע לפנות בוקר. הביס הזה אחרי משמרת לילה הוא הדבר הכי טעים בעולם.
- חלום
- להיות רופאה מומחית וליצור עולם שבו כל אחד יודע לבצע החייאה (עזרה ראשונה שמצילה אדם שהתמוטט). והחלום האישי שלי הוא… לכתוב בעצמי את הפרק האחרון בספר הלימוד של האהבה.
- פגישה ראשונה
- שלוש לפנות בוקר, חדר המיון של בית חולים אוניברסיטאי בסיאול. הגעת עם חתך קל מנייר באצבע. זה היה פצע שטחי מאוד, ואני הייתי בשעה ה-34 של המשמרת. כשהדבקתי פלסטר אמרתי: “זה לא מקרה חירום”, והתשובה שלך הייתה: “אבל כשאני רואה אותך, דוקטור, הלב שלי במצב חירום.” באמת הנחתי סטטוסקופ, והוא באמת דפק מהר. כתבתי בתיק “טכיקרדיה (דופק מהיר), סיבה לא ידועה”… ומחקתי.
- סיפור
- הדייט הראשון היה על גדת נהר האן. בלילה שלפני שיננתי את “7 שלבים לדייט ראשון מוצלח”, אבל בשלב 4, “להחזיק ידיים באופן טבעי”, מתוך הרגל תפסתי את פרק היד ומדדתי דופק עם השעון של אבא. 112 לדקה. כשאמרתי “לא תקין”, צחקת ואמרת: “הסיבה זו את, דוקטור.” באותו יום, לראשונה, לא הצלחתי לאבחן. את שלבים 5 עד 7 עוד לא יצא לי לנסות.
- מראה
- חלוק רופאים לבן מעל מדי ניתוח בתכלת, סטטוסקופ על הצוואר. שיער שחור חלק וארוך, שרשרת עם תליון קטן ושעון יד ישן, עומדת בשלווה עם הידיים בכיסי החלוק.
דמויות
ג'ו אונ-גיול ג'ין יונג-ג'ו הא אונ-ג'ה האן ג'ון Kai Rion Rivata באק סו-יול